הפחתת סיכונים מכימיקלים בבית ובמטבח

דר’ יותם פופוביץ’ ודר’ איתן ישראלידר’ פופוביץ’ הוא מיקרוביולוג, מדען בחברת קלין ביטדר’ איתן ישראלי הוא מומחה לבטיחות ביולוגית ויו”ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגיתמבוא ביתנו הפרטי הינו מבצרינו, ואנו שואפים להפוך אותו למקום הבטוח ביותר והנעים ביותר עבור עצמינו ומשפחתנו. תופעת הכנת הבית לתינוקות\ילדים קטנים הינה ידועה ומתבצעת באופן כמעט תדיר- הרחקת סכנות מנפילת חפצים כבדים, פינות שולחן חדות, חפצים קטנים המסוכנים לבליעה ועוד. בתחומים  כאלו אנו משקיעים את כל מרצינו וכספינו כדי להגן על היקר לנו מכל. תחום חשוב נוסף, הקשור אליו מאד, נותר לעתים פרוץ ואינו מתנהל בבטיחות הראויה לו: אחזקה ושימוש בחומרי ניקון וחיטוי מסוכנים בבית. בעוד המודעות לשימוש באמצעי חיטוי וניקיון ביתיים עלתה לאין ערוך עם פרוץ הפנדמיה הנוכחית, ההתנהלות הבטוחה וניהול הסיכונים בתוככי הבית נותרו מאחור.כימיקלים לניקוי וחיטוי הבית כשאנו מדברים על חיטוי וניקיון, הכלי הנפוץ ביותר כיום הינו שימוש בכימיקלים. תוצרי אמוניום, כלור ונגזרותיו (למשל: אקונומיקה), יוד\אשלגן ונגזרותיהם, מסירי שומנים המכילים משטחים אניונים\קטיונים, חומצות ובסיסים חזקים, מחטאים המכילים נגזרות של ביגואניד, אתרים גליקוליים, אלקילפנולים, פתאלטים ועוד דוגמאות רבות ומגוונות (שטרן, 2009). בכל בית ממוצע ארון הכימיקלים גדוש ומלא. השימוש בחומרים מסוכנים על מנת ליצור סביבה בטוחה גובה מחיר ישיר ומשפיע על בטיחות דרי הבית. בתקופת חוסר הודאות והמודעות הגדולה לנושאי היגיינה ומניעת זיהומים שהתפתחה כיום בעקבות מגיפת COVID 19, אירועי הבטיחות החמורים במשק הביתי גוברים. אירועים בריאותיים שכאלו, בעקבות חשיפה לחומרי ניקיון, עלו בכ-20% משנה שעברה, לפי דוח של הCDC מארה”ב. ברבעון הראשון בלבד ב-2019 דווחו כ- 37,822 מקרים של חשיפה קשה, בעוד שב-2020 המספר עלה ל-45,550 רק ברבעון הראשון. רוב הדיווחים התייחסו לשימוש בכלור ודרכי החשיפה העיקריות היו בבליעה או חשיפה נשימתית (Chang et al., 2020)ומה אצלנו בישראל? מהדוח האחרון של ארגון “בטרם” ומשרד הבריאות, אנו למדים כי בין השנים 2014-2018 אושפזו כ-930 ילדים בממוצע בשנה כתוצאה מהרעלה. הרבה יותר מסכנות מתוקשרות אחרות כגון טביעה או חנק, ואפילו יותר מאשפוזים כתוצאה מתאונות דרכים. בעוד מקרי המוות נדירים ( ממוצע של 1 לשנה, גם ב-2020) , הרי שהפגיעה הינה נרחבת ומשמעותית ביותר, אף שהדיון בה והעלאת המודעות אליה לוקים בחסר.מזון מזוהם וחיטויו תחום נוסף הקשור בבטיחות במוצרי חיטוי ונקיון בשימוש ביתי הוא הבטיחות במזון, תחום בו אנו פוגשים באופן יום יומי. המטבח הוא המקום שבו אנו מכינים אוכל לכל המשפחה, קוצצים, מטגנים, חותכים ופעילים בו. לכאורה, זהו המקום המוגן ביותר שיש, הרי כל התוצרת המגיעה אלינו עוברת רגולציה על ידי המדינה והיצרן. למעשה, רוב הפירות, הירקות והתוצרים האחרים שאנו מכניסים למקרר יכולים להוות hotspot לפתוגניים לא נעימים בכלל, ולגרום לנו למחלות ואי נוחות, מכאב בטן קל (חיידקי אי. קולי), ועד אפילו להפלות ואשפוז במקרה של זיהום בחיידק הליסטריה. ארגוני הבריאות המובילים בעולם כמו ה- (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן), CDC מתייחסים לתופעה ומזהירים מפניה. לא רק שהתוצרת עצמה יכולה להיות מזוהמת, הרי שגם הדבקה חוזרת ממוצרים אחרים כמו בשר או דגים מתרחשת לא מעט (גורמי הדבקה כמו סמיכות במקרר, קרש חיתוך וסכין לא שטופים ועוד). כדוגמה נוספת ניתן לבחון ירקות ירוקים ועלים המתאפיינים בחיידקים צואתיים כגון המוזכרים מעלה או סלמונלה. אולם, שטיפה בחומרי חיטוי מבוססי כלור מהווה סכנה למקרי הרעלה במשק הבית, וחומרי חיטוי אחרים אף הם בעלי פוטנציאל שארייתי, אפילו מים וסבון (דטרגנט) פשוטים. בעקבות הבעיות הללו עלה הצורך לפיתוח פתרונות שאינם משאירים שאריות או מהווים מפגע בטיחותי באיחסון בבית. פתרונות החיטוי צריכים להיות יעילים מצד אחד ובטוחים לשימוש מצד שני, ללא שאריות או כימיקלים מזיקים.פתרון בטוח ויעיל לחיטוי בביתפתרון שכזה ניתן למצוא בשימוש באוזון בפאזה נוזלית, הנקרא מי אוזון. מי אוזון, או מים מעושרים באוזון, הם מים שבעקבות תהליך מכוון ריכוז האוזון המומס בהם הינו גבוה יותר מריכוזו המקורי. האוזוןהוא  צורון של חמצן אטמוספירי שכולנו מכירים ונושמים – O₂. אוזון היא מולקולה המרוכבת מ-3 אטומי חמצן וסימנו O₃. בטמפרטורת החדר הוא גז שקוף. אוזון ממלא תפקיד חשוב מאין כמוהו באטמוספירה, מסנן קרינה אולטרה סגולית מזיקה ומסרטנת. .תהליכים יצירת מי אוזון אפשריים : (Wei, Zhang, Hu, Feng, & Wu, 2017)

1. תהליך אקטרוליזה: פירוק מולקולות מים על פני האנודה מייצר צורוני חמצן חופשיים לא יציבם החוברים זה לזה ליצירת אוזון מומס ובטוח לשימוש. יתרונות על ייצור מי האוזון באלקטרוליזה על פני שיטות אחרות(Okada & Nay, 2012): הינם בחסכון אנרגטי מובהק, בטיחות וההטמעה בטכנולוגיות קומפקטיות, נגישות וידידותיות לסביבה.
2. תהליך יצירת אוזון גזי, ופעפועו לתוך מים זורמים בנפח בקרה נשלט. לתהליך זה שיקולי בטיחות רבים הנגזרים מייצור גז האוזון ותוצרי הפירוק של חומרים אורגניים בלתי יציבים .. VOC,
3. תגובת פריקת קורונה, שבה פריקה חשמלית חזקה מפרקת את מולקולת החמצן מהאוויר הכלוא בקרבתה וגורמת לחמצן הלא יציב לחבור למים להעשרתם באוזון.

כיצד משמשים מי האוזון לחיטוי ונקיון בבית? אוזון הינו מחמצן חזק מאד, טבעי, המשמש לחיטוי ונקיון ברמה גבוהה מאד. מי האוזון הינם ידידותיים לסביבה ואורגניים לחלוטין. מאושרים לשימוש במזון מתוקף הכרזתם כ (Generally Recognized As Safe  ) GRAS עוד מ-2001 וכן מאושרים על ידי רשות המזון והתרופות בארה”ב – FDA, על ידי הסוכנות להגנת הסביבה ה- EPA ועל ידי משרד החקלאות של ארה”ב ה-USDA. מולקולות האוזון הינן בלתי יציבות במים, בעלות זמן מחצית חיים של כ-15 דקות, ובזמן פירוקן הן הופכות חזרה לצורוני חמצן פעילים ומים ללא שאריות.מי האוזון פועלים על תא הפתוגן במספר תהליכים מקבילים: תקיפת ממברנת תא הפתוגן ופירוק השומנים בממברנה על ידי תהליך חמצון, חמצון תוכן תאי (אנזימים שונים, אברונים וחומצות גרעין) ויצירת צורוני חמצן פעילים כדוגמת הידרוקסיל. רדיקלים לא יציבים אלו הינם מחמצנים חזקים ביותר מטבעם ויגיבו במהרה עם כל מולקולה רגישה לחמצון.זאת ועוד, ברוח התקופה, מחקרו של מוראטה היפני מצא לאחרונה כי מי אוזון בריכוז של 1-2 חל”מ הינם יעילים ביותר בחיטוי והפחתת SARS-CoV-2, הגורם למחלת  קוביד 19, ביעילות של 99.7% לאחר מספר שניות זמן מגע בלבד. (Murata et al., 2021)טכנולוגיית MyCleanBit למי אוזון הטכנולוגייה ב MyCleanBit מייצרת מי אוזון בריכוז  של עד 1.5 חל”מ, ריכוז בטוח לחלוטין לשימוש מחד גיסא ויעיל מאידך. האוזון המועשר מתפרק לאחר מספר דקות מהיווצרו ואנו נותרים אם אותו חומר מוצא פשוט וזמין לכל אחד- מים ברז. המכשיר יעיל כנגד מגוון רחב של פאתוגניים הכוללים גם חיידקים כמו אי קולי ,סטפילוקוקוס זהוב, ליסטריה, סלמונלה ופסאודומונאס הנפוצים בסביבתינו. המכשיר מיועד לנקיון וחיטוי בסביבה ביתית, ומחליף את השימוש בכימיקלים המוזכרים מעלה ביעילות ובבטחה. ניתן להשתמש במי האוזון גם לשטיפת פירות וירקות ,סכינים, קרש חיתוך וכל משטח אחר בשימוש במטבח בצורה יעילה ובטוחה עם יעילות מוכחת של 99.99% לפחות.בנוסף myCleanBit נמצא יעיל כנגד פארבוויורס , אדנווירוס, שפעת, חצבת ווירוסים אחרים התוקפים את מערכת הנשימה, כמו גם פטריות ועובשים כגון קנדידה ואספרגילוס. המכשיר מספק פתרון לבטיחות בבית בצורה מהירה ונוחה, על ידי שימוש במי ברז כחומר גלם.זאת ועוד, אלכנסדר וחבריו מצאו כי שטיפת תותים, תרד ואף גרגיר הנחלים למשך דקה במים מועשרים הפחיתה בסדרי גודל רבים ריכוזי חיידקי צואה מסוכנים כגון אי-קולי וקוליפורמים, ואף פטריות ועובשים שונים ( Alexandre, Santos-Pedro, Brandão, & Silva, 2011). ניל וחבריו מצאו ממצאים דומים להפחתת פתוגניים כמו סלמונלה בתרד (Neal et al., 2012). דוגמאות דומות נחקרו בחסה, עגבניות וירקות שונים ומגוונים הנמצאים במקרר הביתי שלנו.לסכום, טכנולוגיית מי האוזון ראוייה להחליף את הכימיקלים הנמצאים בבית שלנו ומסכנים את בריאות בני המשפחה. היא יעילה ומוכחת, ובנוסף בטוחה לחלוטין לשימוש, כולל לחיטוי מזון. השיטה תורמת משמעותית להגברת הבטיחות בבית של כל אחד ואחד מאתנו.מקורות Alexandre, E. M. C., Santos-Pedro, D. M., Brandão, T. R. S., & Silva, C. L. M. (2011). Influence of aqueous ozone, blanching and combined treatments on microbial load of red bell peppers, strawberries and watercress. Journal of Food Engineering, 105(2), 277–282.CDC. (n.d.). Food Safety. Retrieved from https://www.cdc.gov/foodsafety/foods-linked-illness.htmlChang, A., Schnall, A. H., Law, R., Bronstein, A. C., Marraffa, J. M., Spiller, H. A., … Svendsen, E. (2020). Cleaning and Disinfectant Chemical Exposures and Temporal Associations with COVID-19 — National Poison Data System , United States , January 1 , 2020 – (Vol. 69).Murata, T., Komoto, S., Iwahori, S., Sasaki, J., Nishitsuji, H., Hasebe, T., … Yuzawa, Y. (2021). Reduction of severe acute respiratory syndrome coronavirus-2 infectivity by admissible concentration of ozone gas and water. Microbiology and Immunology, 65(1), 10–16. https://doi.org/https://doi.org/10.1111/1348-0421.12861Neal, J. A., Marquez-Gonzalez, M., Cabrera-Diaz, E., Lucia, L. M., O’Bryan, C. A., Crandall, P. G., … Castillo, A. (2012). Comparison of multiple chemical sanitizers for reducing Salmonella and Escherichia coli O157:H7 on spinach (Spinacia oleracea) leaves. Food Research International, 45(2), 1123–1128. https://doi.org/https://doi.org/10.1016/j.foodres.2011.04.011Okada, F., & Nay, K. (2012). Electrolysis for Ozone Water Production. https://doi.org/10.5772/51945Wei, C., Zhang, F., Hu, Y., Feng, C., & Wu, H. (2017). Ozonation in water treatment: the generation, basic properties of ozone and its practical application. Reviews in Chemical Engineering, 33(1), 49–89.שטרן, ז. (2009). חומרי ניקוי ביתיים. בטיחות, 322.